איך להתמודד עם פציעה שבוע לפני הגיבוש? אחרי כל העבודה הקשה והגעה לשיא היכולת שלך הכל פתאום מתפוצץ לך מול הפנים ומה שנותר זה רק לחכות לגיבוש הבא… אשמח לטיפים!
על זה נאמר כל הבאסה... אגב, אתה לא הראשון שזה קורה לו.. שמעתי על עוד כמה..
אני לא הייתי קורא לזה להתמודד.. לרוב, כשמשתמשים במילה "להתמודד" מתכוונים להתנהלות עם משהו שלילי ולא טוב.. למה זה לא טוב? למה זה לא יכול להיות הדבר הטוב ביותר שקרה לך? במקרים כאלו הייתי
ממליץ לשאול את עצמך את השאלות הבאות:
1. למה מה שקרה זה טוב?
2. איך מה שקרה יפתח אותי?
3. מה אני צריך לעשות כדי שבזכות מה שקרה, אהיה מוכן יותר ובעל יותר סיכויים להצליח?
4. איך אני יכול לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להתפתח ולהשתפר יותר מאי פעם?
הנקודה העיקרית שאני מזהה בשאלה שלך היא שאתה מפרש את מה שקרה לך בתור משהו שלילי.. נכון שעבדת קשה.. אבל למה אתה מתייחס אל כל מה שעברת כאל הסוף? מה אם אתה רק בתחילת הדרך? מה אם כל מה שעברת, וכל מה שהגעת אליו זה רק תחילת הדרך? מה אם מה שאתה מפרש כ"שיא" הוא לא באמת השיא שלך?
מספיק שאתה מבין שזה לא באמת השיא שלך ושיש לך עוד שאתה יכול להגיע אליו, וכבר לדעתי זה היה שווה את זה..
על זה נאמר כל הבאסה... אגב, אתה לא הראשון שזה קורה לו.. שמעתי על עוד כמה..
אני לא הייתי קורא לזה להתמודד.. לרוב, כשמשתמשים במילה "להתמודד" מתכוונים להתנהלות עם משהו שלילי ולא טוב.. למה זה לא טוב? למה זה לא יכול להיות הדבר הטוב ביותר שקרה לך? במקרים כאלו הייתי
ממליץ לשאול את עצמך את השאלות הבאות:
1. למה מה שקרה זה טוב?
2. איך מה שקרה יפתח אותי?
3. מה אני צריך לעשות כדי שבזכות מה שקרה, אהיה מוכן יותר ובעל יותר סיכויים להצליח?
4. איך אני יכול לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להתפתח ולהשתפר יותר מאי פעם?
הנקודה העיקרית שאני מזהה בשאלה שלך היא שאתה מפרש את מה שקרה לך בתור משהו שלילי.. נכון שעבדת קשה.. אבל למה אתה מתייחס אל כל מה שעברת כאל הסוף? מה אם אתה רק בתחילת הדרך? מה אם כל מה שעברת, וכל מה שהגעת אליו זה רק תחילת הדרך? מה אם מה שאתה מפרש כ"שיא" הוא לא באמת השיא שלך?
מספיק שאתה מבין שזה לא באמת השיא שלך ושיש לך עוד שאתה יכול להגיע אליו, וכבר לדעתי זה היה שווה את זה..
חומר למחשבה:)